מפרשים:
5 ו וְצָרִיךְ לוֹמַר דִּבְבַיִת שְׁכִיחַ טְפֵי שֶׁיִּטַּנְּנוּ, וּלְהָכִי תָּנֵי לְעֵיל וְטָנְנוּ, לְפִי שֶׁכֵּן רָגִיל לִהְיוֹת שֶׁמֵּרֹב יֹבֶשׁ הַגֹּרֶן הַמַּיִם נִבְלָעִים בַּקַּרְקַע. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
6 ז וְהָכִי קָאָמַר, לְדִבְרֵיכֶם דִּבְשִׂמְחָה לְחוּד סַגִּי, לֹא הָיָה לָכֶם לוֹמַר אִם שָׂמַח, שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לִשְׂמֹחַ, אֶלָּא דְּשִׂמְחָה לְחוּד לֹא סַגִּי, אֲבָל צָרִיךְ שֶׁיַּעֲמֹד: